המורדים, המהפכנים ומה שביניהם

בבחינה במילון לגבי ההבדל בין מרד למהפכה, מעבר להסבר המילולי ישנה אבחנה ברורה מהו טוב ומהו רע –

ü מרד נתפס כשלילי ומוגדר כ"קשירת קשר לביצוע סירוב פקודה. מרד נחשב
לעבירה חמורה".

ü מהפכה נתפסת כחיובית, מתוארת כמחוללת טרנספורמציה ומוגדרת כשינוי
שחל בעקבות קפיצת מדרגה טכנולוגית, חברתית או פוליטית.

לעתים דמות שמוגדרת כמורדת בתקופתה, נתפסת בעת אחרת כמהפכנית ופורצת דרך, לדוגמא:

ü גלילאו גליליי אשר בימי הביניים נכלא על דבריו שכדור הארץ מסתובב סביב
השמש, אמונתו זו נחשבה כפירה. כיום הוא נחשב מאבות המהפכה המדעית.

ü מסתבר שגם הביטלס (החיפושיות) וגם אלביס נחשבו בתחילת דרכם כמורדים
ומחוללי מרד הנעורים וכיום הם נתפסים כמובילים תרבותיים ומוגדרים
כקלאסיקה לנצח.

לאור זאת נראה כי מה שבין מורד למהפכן עשוי להיות בחירת העיתוי ובחינת בשלות הרעיון ויכולת קבלתו על ידי העולם או הסביבה הרלוונטית.

תכונה נוספת חיונית למורד ומהפכן הנה ההעזה, האמונה והמוכנות ללכת עם הרעיון או האמונה (או המוסיקה...) עד הסוף גם אם זה אומר שזה נגד כל הסיכויים.

מרדן שמתחיל כחריג ויוצא דופן הנו בעל פוטנציאל להשאר בתודעה לאורך זמן ולהפוך למחולל שינוי ומעצב תהליכים כאשר יש לו את התכונות הללו: יכולת עשיית השינוי וההבדל מתוך אמונה והעזה, תוך בחינה של הסיכונים וזיהוי ההזדמנות המתאימה לפרוץ ולהטביע חותם.

דוגמא:

ארגון חזבאללה – טכניקת גיוס הלגיטימציה של גוף שוליים

מתוך שמו של הארגון חזבאללה, שמשמעותו מפלגת האל, נתן להבין כי האוריינטציה של הארגון היא אסלאמית.

גם סיסמתו המרכזית של הארגון לקוחה מהקוראן:" ידידכם האמיתיים הם אללה ושליחיו וכל המאמינים, רק הם שייכים למפלגת האל (חזבאללה), והם יהיו המנצחים."[1]

אנשי הארגון רואים בכל אחד המאמין בקוראן ואלוהים כחבר בחזבאללה.[2]

האוריינטציה האסלאמית של חיזבאללה היא בעלת גוון איראני מובהק ונאמנות זו של חיזבאללה לאיראן ולמנהיגיה מתיישבת עם רצונו של ח´ומייני לייצא את המהפכה. סיסמאותיו של ח´ומייני, שמאפיינות עד היום את המשטר באיראן, הפכו את השיעה הנאמנים לתורתו בלבנון לקבוצה גדולה של  " מוג´אהדון ".

עם זאת, הארגון מייחצן את עצמו, במידה רבה של הצלחה, כארגון כלל ערבי וזאת על מנת לזכות בלגיטימציה של העולם הערבי:

הארגון מציג את עצמו כארגון "התנגדות- אסלאמית- לבנונית- ערבית" שנאבק למען היעדים הכלל ערביים- מוסלמיים ולא למען יעדים שיעים פרטיקולאריים. בזירה הלבנונית, הארגון מציג עצמו כ "ארגון לאומי" וזאת על מנת לזכות בגושפנקא עממית חוצה עדות וחברות בלבנון. במסגרת זו, חוזר חזבאללה ומדגיש פעם אחרי פעם שהוא מורכב מלבנונים שיעים ולא איראנים שנאבקו כדי לשחרר אדמות לבנוניות ולא איראניות. מכאן, הארגון לא רואה שום פרדוקס בין נאמנותו הדתית  לפקיה וקשריו עם איראן לבין נאמנותו ללבנון ופוסל את האפשרות שקשריו עם איראן פוגעים באינטרס הכלל לבנוני.[3]

יש עוד הרבה להוסיף, אך כשורה תחתונה:

עכשיו הבנתם איך יכול להיות שהם כל כך אהובים ורצויים, על אף הסבל שהמיטו על האוכלוסיה...?

---

קוראן, סורת אלמאידה ( הפרק החמישים ), פסוק 56.

[2] www.foreign-politics.com/middle_east-22.htm

[3] שם, עמ' 84-101